X הוספה

מעגל השנה > שבועות

|

אמונות ודעות > תורה

|

אמונות ודעות > מידות וערכים

 

עותק למה ניתנה תורה במדבר חלק שני

רבקה רוזנבאום אורט -שורשי ישראל

דף מספר 2 בסדרה למה ניתנה תורה במדבר. דפים נוספים בסדרה 1  1  1  2  2  2  2  2  2  2 
דף לימוד זה הוא חלק מהאסופות שלום חברים , דפי לימוד לביה"ס , אסופה 2 , אסופה לקראת הגרסה החדשה , אסופה לבדיקה , אסופה 3 , א , ע , גכגדכ

מהן המשמעויות המעמיקות שניתנו למדבר מאז שנות נדודי בני ישראל במדבר, אילו משמעויות אנו נושאים עמנו מאז ועד ימינו, בזמן ישיבת עם ישראל על ארצו- דרך שנות הגלות? המשך והרחבת הלימוד "למה ניתנה תורה במדבר 1"

הפקר, מדבר, מתן תורה, תורה

  הנחיות למנחה
דף הלימוד מיועד ל: נוער, מבוגרים.
לא נדרש ידע קודם כלל לציבור הלומדים. משך הלימוד המומלץ: 2 שעות מבוסס על :  למה ניתנה תורה במדבר חלק שני דף לימוד זה: מאושר
דף זה מכיל מקורות שטרם אושרו
הנחיות למנחה
 

יצרתם מעבר עמוד חדש. לחצו וגררו אותו למקום הרצוי בדף
ליצירת מעברי עמוד נוספים לחצו על כפתור 'הוספת מעבר עמוד' בתחתית הדף

עותק למה ניתנה תורה במדבר חלק שני

כותרת

"ויחנו במדבר" (שמות פרק יט פסוק ב) נתנה תורה דימוס פרהסייא במקום הפקר, שאלו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה, לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל... 

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דבחדש יתרו פרשה א

דימוס - חופש, חירות (מלטינית)
פרהסיא - מקום ציבורי

מכילתא - מדרש ההלכה לספר שמות מתקופת התנאים (המאות הראשונות לספירה). בידינו מצויים שני חיבורים חלקיים המכונים 'מכילתא', ככל הנראה משני בתי מדרש שונים: מכילתא דרבי ישמעאל - מבית מדרשו של רבי ישמעאל, ומכילתא דרשב"י- מבית מדרשו של ר' עקיבא
...דבר אחר: שלא להטיל מחלוקת בין השבטים שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה וזה אומר בארצי נתנה תורה לפיכך נתנה תורה במדבר דימוס בפרהסיא במקום הפקר, בשלשה דברים נמשלה תורה במדבר באש ובמים לומר לך מה אלו חנם אף דברי תורה חנם לכל באי עולם.  
ילקוט שמעוני תורה, פרשת יתרו, רמז רפו

דימוס - חופש, חירות (מלטינית)

ילקוט שמעוני - לקט מדרשי אגדה קדומים על התנ"ך. המדרשים הם אוסף מספרות המדרש הקדומה ביותר, ביניהם מתוך מדרשים קדומים שלא הגיעו לידינו. זמן חיבורו המדויק של הילקוט אינו ידוע, אך מניחים שאינו מוקדם מן המאה ה-11.
  • למי שייכת התורה על פי המדרש?
  • עם אילו מדרשים אתם מזדהים יותר? ­
  • האם יש חוט מקשר בין שלושת הדימויים המופיעים בילקוט שמעוני? ­
  • מה דעתכם על ההשקפה הגלומה בדימויים הללו?
מעבר עמוד

אמר הקב"ה אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן.  

מכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח הקדמה
  • ­כיצד אתם מבינים את המדרש? ­
  • מדוע המדרש בוחר במילה "נבללת" לבטא את מהות קבלת התורה?
  • מה החלופה  לאדמה?

"מולדת מיטלטלת"

דווקא בין החולות הנודדים של מדבר סיני ניתנה התורה. דווקא בתוך עראיות החיים יש לה סיכוי להיקלט. רק כך היא עשויה ליהפך למולדתו של עם ישראל.

פרשה וליקחה, אסופה שניה, חלק שני, משה גרילק, הוצ' פשר, עמוד 447

הכרזה על הקמת מדינת ישראל- פיסקה ראשונה

 

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, [...] והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי...

מגילת העצמאות, פיסקה ראשונה
  • היכן נולד העם היהודי – במדבר כמו שטוען גרילק או בארץ ישראל כפי שנכתב במגילת העצמאות?
  • האם תוכלו למצוא קשר בין לידתו של עם ישראל וילדותו לבין המשך ההיסטוריה שלו?

אבל קבלת התורה במדבר היתה, ואפשר לרמוז גם להא שאיתא [= למה שמובא] בספר הקדוש "בית אהרון" על דברי רש"י [בפרשת ואתחנן]: "שמע ישראל וכו'"- שלא יהיה לבך חלוק על המקום... שלא תאמר במקום הזה אפשר לעבוד את ה' ובמקום זה אי אפשר לי. רק בכל מקום צריכים לעבוד את ה'"... לכן אילו קבלו ישראל את התורה בארצם, בארץ ישראל, היו חושבים שרק במקומם ובביתם אפשר להם לקיים אותה ולא כשהם בגולה ומוטרדים, לכן נתן ה' להם תורה במדבר, בדרך וטלטול, שידעו שבכל מקום צריכים לקיימה, כפי שנאמר לעיל, "שלא יהא לבך חלוק על המקום".        

(דרשה זו נכתבה בהיות ה"אש קודש", במסתור בגטו)

אש קודש, פרשת יתרו, שנת ת"ש (1940)
  • חישבו על הקשר בין דרשתו של "אש הקודש" לבין המציאות שהדרשה נאמרה בה.
לסיכום במליאה:
  • ­ אילו ערכים מסמל המדבר? ­
  • האם אפשר להגיע לאותם ערכים גם בלי המסע במדבר? (דרך התורה?)
מעבר עמוד
העשרה:

אומות העולם אינן מסתפקות בקשרי דם. רצונן לנצח דבק באדמה, בשלטון על האדמה, על הארץ. אדמת מולדתם של העמים מושקית בדם בניהם, כי הם אינם בוטחים בחיי קהילה המושתת על קשרי הדם,קהילה אשר מסוגלת להינתק מקרקע מוצקה. אנחנו היחידים אשר בטחנו בדם וזנחנו את האדמה; וכך שימרנו את שרף החיים שמבטיח נצחיות... האדמה מזינה אך גם כובלת... אנשים שייכים למי שכובש את האדמה. אי אפשר שיהיה אחרת, כי אנשים דבקים באדמה יותר מאשר בחייהם כעם. וכך בוגדת האדמה בעם אשר הפקיד את קיומו בידי האדמה. האדמה אמנם נשארת אך האנשים שחיו עליה נעלמים. וכך, לעומת ההסטוריה של עמים אחרים, האגדות הקדומות של עם-הנצח אינן מבוססות על מולדת... אבי האומה העברית בא מבחוץ. סיפורו מתחיל בצו האל לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהאל יראה לו. כך בשחר תולדותיו, כמו גם בהמשך ההסטוריה, העם הזה הוא עם בגלות, גלות מצרים, ואח"כ גלות בבל. לעם הזה, בית איננו בית במובן של אדמה, לעומת מה שנהוג אצל עמי העולם החורשים את האדמה וחיים ומשגשגים עליה – עד שכמעט שוכחים כי להיות עם משמעו משהו אחר מלהיות מושרש באדמה. עם הנצח לא הורשה לבלות זמן רב בבית כלשהו. עם זה לא איבד לעולם את החופש-ללא-כבלים של הנווד, כמו האביר אשר נאמן לארצו כשהוא נודד מחוצה לה, מחפש הרפתקאות ומתגעגע למה שהשאיר אחריו, יותר מאשר כשהוא חי בה. במובן העמוק ביותר, לעם זה יש ארץ משלו רק במידה שיש לו ארץ אליה הוא כמה- ארץ הקודש. ולכן גם כשיש לו בית, לא הותר לו לתבוע בעלות מלאה עליו. רק "גר ותושב" יהיה. האל אומר לו: "כי לי כל הארץ". קדושת הארץ מרחיקה אותה מהישג ידו של העם ומעצימה את הערגה למה שאבד, עד נצח, כך שהעם לא יוכל לעולם להרגיש בבית בשום ארץ אחרת. ערגה זו מכריחה את העם לרכז את רצונו במשהו אשר עבור עמים אחרים הוא רק דבר אחד מני רבים אך לעם הנצח הוא חיוני- קהילת הדם. ובעשותו כך, הרצון להיות עם לא ישען על שום אמצעי מכני אלא יתגשם אך ורק דרך העם עצמו.

כוכב הגאולה, פרנץ רוזנצוויג, מתורגם ומקוצר על פי Great Twentieth Century Jewish Philosophers Edited and with introductions by Bernard Martin The Macmillan Company, 1970, עמ' 177-176
  • האם אתם מסכימים עם רוזנצוויג? ­
  • מה קורה היום כשעברנו מכמיהה למימוש?
מדרג הצרכים של הפסיכולוג אברהם מסלאו
כולנו חייבים לאכול, לשתות ולישון כדי לשרוד – זה הצורך הראשוני והבסיסי לפי מסלאו. אם צורך זה מסופק, אנו חושבים הלאה: על הביטחון הכלכלי והקיומי שלנו, על הצורך להשתייך לקבוצה חברתית – לאהוב ולהיות נאהב, הצורך שאחרים יעריכו ויכבדו אותנו, ולבסוף - אם כל הצרכים הללו מולאו - נחשוב על הצורך להגשים את עצמנו: לבטא את מרב הפוטנציאל שבנו ולממש את ענייננו או יכולותינו בתחומים רוחניים, אמנותיים ותרבותיים. זהו שיא ההתפתחות האישית.  

מסלאו דירג את הצרכים בסדר עדיפויות, וטען כי האדם מספק קודם כול את צרכיו הפיזיולוגיים, ורק אחר כך יתפנה לספק צרכים שהם "גבוהים" יותר בסולם. אדם רעב החושש לביטחונו ידאג קודם כול לאוכל, ולא יתפנה לחשוב על מימוש עצמי. לעומת זאת, אדם שצרכיו הפיזיולוגיים מסופקים והוא מרגיש ביטחון - יתפנה לחשוב על הצרכים האחרים.
הוספת שאלות
הוספת שאלות
הוספת שאלות
הוספת שאלות
הוספת שאלות
הוספת שאלות
הוספת שאלות
מעבר עמוד
  • באיזה שלב היו בני ישראל במדבר?
"נפגשים בשביל ישראל" מתקיים בשיתוף עם:
אבי - בשביל ישראלהחברה להגנת הטבעצו פיוס
   
תגובות (1 תגובות)
(יום שני 21 ינואר 2013)
יופי
דף מקסים.....

עבור לעמוד תרומה